הבינה המלאכותית (Generative AI) רשמה בשנים האחרונות הישגים אדירים ביצירת טקסטים כמו-אנושיים. הקפיצה היתה כה גדולה, עד שיש כבר מי שמספידים את תחומי הכתיבה השונים ומאמינים כי קרוב היום שבו כל הטקסטים ייוצרו על ידי מערכות דאטה אימתניות. האמנם?
האמת היא ככל הנראה שונה בתכלית: הבינה המלאכותית עדיין לא מסוגלת להחליף לחלוטין כתיבה אנושית – וספק אם אי-פעם תוכל. כתיבה של אדם בשר ודם מערבת יצירתיות, רגש וחשיבה ביקורתית. בניגוד למחשבים, אנשים חושבים באופן אססטרקטי, יש להם דמיון ויכולת להדגיש (או ) בטקסטים שהם עצמם כותבים. יתירה מכך, לכל אחד מאיתנו יש סגנון כתיבה משלו (נסו לחשוב על "הקול הייחודי" של הסופרת האהובה עליכם) ופרספקטיבה אישית שמקורה בניסיון עבר ובחוויות אישיות.
בנוסף, כתיבה לא מתמצה בהעברת מידע לקוראים באמצעות מלים ומשפטים, וחלק חשוב ממנה בא לידי ביטוי ביצירת קשר רגשי עמם. משימה זו דורשת הבנה של נקודות המבט של הקוראים השונים, הערכים והרגשות שלהם – היבטים מורכבים ששום מכונה (לפחות כרגע) לא מסוגלת לשכפל.
AI מול האדם הכותב: המערכה רחוקה מהכרעה
אם אתם קוראים את הטקסט הזה, ודאי הייתם כאן כשמהפכת הצפייה הביתית הפציעה לחיינו. נטפליקס, אמזון וערוצי הלוויין הביאו את המסך הגדול ממש אלינו לסלון, עם הסרטים והסדרות הטובים בעולם. לפני עשור ויותר, היו מי שהימרו על מותו הקרב של המדיום הקולנועי. ואמנם – למה לשלם עשרות שקלים על כרטיס* לצפייה משותפת בסרט, עם זרים גמורים לצדי, בזמן שאני יכול לצפות בו בבית בנוחות מירבית?
נו, אתם יודעים מה קרה בסוף. הקולנוע חי ובועט ומתקיים בטריטוריה מבוצרת משלו, במקביל לעולם הצפייה הביתית הבלתי-נדלה. לראייתנו, הפתעה דומה צפויה למי שכבר מסמן את סוף עידן הקרוא וכתוב (למה להתמקצע בכתיבה בזמן שאפשר לתת למכונה לעשות את זה?).
אז נכון, הבינה המלאכותית עשתה, עושה ועוד תעשה מהפכות רבות בחיינו, לרבות בתחומי הכתיבה. כבר כיום היא מסייעת רבות בתהליך התרגום למשל, ואף מספקת טקסטים גנריים שנשמעים או נקראים, איך לומר, ממש סבבה. אבל פרטים, עסקים וחברות עם יעדים עסקיים כמותיים, המבקשים לגעת בקהלי יעד מוגדרים ומגוונים ולהניעם לפעולה, נראה שתמיד יהיה צורך במתווך אנושי הבקיא ברזי אמנות הכתיבה.
חושבים אחרת? צרו איתנו קשר והסבירו מדוע.
*מחירי הכרטיסים בבתי הקולנוע בישראל הם באמת שערורייה.